עודכן לאחרונה: 29 במאי 2026
רשלנות באבחון מומים בעובר מתרחשת כאשר רופא או גנטיקאי לא מזהה מום עוברי שניתן היה לאבחן בבדיקות סקירה סטנדרטיות, ובכך שולל מההורים את האפשרות לקבל החלטה מושכלת על המשך ההריון. ההורים זכאים לתבוע פיצויים בעילת "הולדה בעוולה", הכוללת נזק כלכלי, נפשי ואובדן אוטונומיה. תביעת הילד עצמו מצומצמת יותר בפסיקה הישראלית, אך גם היא אפשרית בנסיבות מסוימות.
נקודות מפתח 🔑
- עילת "הולדה בעוולה" היא הבסיס המשפטי המרכזי לתביעת הורים שנשללה מהם האפשרות להפסיק הריון בגלל אבחון שגוי.
- התיישנות: ברוב המקרים 7 שנים מיום הלידה; לילד עצמו – עד גיל 25.
- פיצויים יכולים להגיע למאות אלפי שקלים ואף ליותר ממיליון ₪ בתיקים חמורים, בהתאם לנסיבות.
- ההבדל בין אבחון חסר לאבחון שגוי משפיע על אופן הוכחת הרשלנות בבית המשפט.
- בדיקות סקירת מערכות (שבוע 20-22) ובדיקת שקיפות עורפית (שבוע 11-14) הן הנקודות הקריטיות שבהן מומים עלולים להיפספס.
- ארבעה יסודות חייבים להתקיים כדי להוכיח רשלנות רפואית: חובת זהירות, הפרתה, קשר סיבתי ונזק.
- זכויות הילד שנולד עם מום כוללות תביעה עצמאית, קצבאות מהביטוח הלאומי וזכויות שיקומיות.
- עורך דין מומחה לרשלנות רפואית הוא הכרחי – מדובר בתחום מורכב הדורש חוות דעת רפואיות.
- מומחה רפואי מטעם התובע הוא תנאי מעשי להצלחת התביעה.
- ניתן להגיש תביעה גם שנים לאחר הלידה, כל עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות.
מה נחשב רשלנות רפואית באבחון מומים בעובר?
רשלנות רפואית באבחון מומים בעובר מתקיימת כאשר רופא, מיילדת, גנטיקאי או טכנאי אולטרסאונד סוטה מרמת הטיפול הסבירה המקובלת, ובכך גורם לפספוס מום שניתן היה לאתר. זה לא כל מקרה שבו מום לא אובחן – הרפואה אינה מדע מדויק, ויש מומים שאי-אפשר לאתר בשלב מסוים של ההריון.
הרשלנות מתקיימת כאשר:
- הרופא לא ביצע את הבדיקות המומלצות לפי גיל ההריון ולפי גורמי הסיכון של האישה.
- ממצא חריג נראה בבדיקה אך לא דווח ולא נבדק לעומק.
- הרופא לא הפנה לבדיקה גנטית למרות קיום גורמי סיכון ידועים (גיל האם, היסטוריה משפחתית).
- הפרשנות של תוצאת הבדיקה הייתה שגויה לפי הסטנדרט המקצועי.
- ההורים לא קיבלו הסבר מלא על ממצאים חשודים ולא הופנו לייעוץ גנטי.
חשוב: הסטנדרט הנבחן הוא "הרופא הסביר" – לא הרופא המושלם. בית המשפט בוחן האם רופא ממוצע בתחום, בנסיבות דומות, היה פועל אחרת.
דוגמה מעשית: אישה בת 38 עוברת סקירת מערכות. הטכנאי מזהה ממצא חשוד בלב העובר אך לא מפנה לאקו-לב עוברי. הילד נולד עם מום לב מורכב. במקרה כזה, אי-ההפניה לבדיקה ממשיכה עשויה להיחשב רשלנות.
לקריאה נוספת על אופן הוכחת נזק ברשלנות רפואית, ראו את המדריך בנושא איחור באבחון מחלה והוכחת הנזק מהשיהוי הרפואי.
מה ההבדל בין אבחון חסר לאבחון שגוי של מום בעובר?
ההבדל הוא מהותי מבחינה משפטית. אבחון חסר פירושו שהמום לא זוהה כלל – הבדיקה לא נעשתה, או שממצא קיים לא נצפה. אבחון שגוי פירושו שהממצא נצפה, אך פורש בצורה שגויה – למשל, ממצא שסווג כתקין בעוד שהיה חריג.
| קריטריון | אבחון חסר | אבחון שגוי |
|---|---|---|
| מה קרה | המום לא זוהה בכלל | המום זוהה אך פורש שגוי |
| שאלת הרשלנות | האם הבדיקה בוצעה כראוי? | האם הפרשנות הייתה סבירה? |
| קושי בהוכחה | בינוני | גבוה יותר – דורש חוות דעת נגדית |
| דוגמה | לא בוצעה בדיקת שקיפות עורפית | השקיפות נמדדה אך הפרשנות הייתה שגויה |
שני סוגי המקרים יכולים להוות עילת תביעה בגין רשלנות באבחון מומים בעובר, אך הוכחת כל אחד מהם דורשת גישה שונה.
אילו מומים נפוצים יכולים להיות מפוספסים בבדיקות סקירה?
לא כל מום ניתן לאתר, אך יש מומים שהסטנדרט הרפואי מחייב לזהות בבדיקות שגרתיות. כאשר מומים אלה מפוספסים ללא הצדקה, מדובר בבסיס אפשרי לתביעת רשלנות באבחון מומים בעובר.
מומים שניתן לאתר בסקירת מערכות (שבוע 20-22):
- מומי לב מבניים (כגון חדר יחיד, חסרים בספטום)
- מומי מוח (כגון ספינה ביפידה, הידרוצפלוס)
- מומי כליות וכלי שתן
- שפה ושסע חיך
- מומי גפיים
- גידולים עובריים
מומים שניתן לאתר בשלב מוקדם יותר (שבוע 11-14):
- תסמונת דאון (טריזומיה 21) – באמצעות שקיפות עורפית + בדיקת דם
- טריזומיה 18 ו-13
- מומי לב חמורים מסוימים
מומים שקשה יותר לאתר (ואי-איתורם לא בהכרח מהווה רשלנות): מומים קלים, מומים שמתפתחים בשלב מאוחר של ההריון, ומומים גנטיים נדירים שאינם נכללים בפרוטוקול הבדיקות הסטנדרטי.
אילו בדיקות סקירה חשובות למניעת פספוס של מומים בעובר?
ישנן מספר בדיקות מרכזיות שמטרתן לאתר מומים בשלבים שונים של ההריון. פספוס בדיקות אלה, או ביצוע לקוי שלהן, הוא אחד הבסיסים הנפוצים לתביעות רשלנות.
בדיקות הסקירה המרכזיות:
- בדיקת שקיפות עורפית (NT) – שבוע 11-14. מודדת נוזל בעורף העובר ומשמשת לסינון תסמונת דאון ומומים אחרים.
- בדיקת דם משולשת/מרובעת – שבוע 15-20. בדיקת דם שמשלימה את הסקירה לאיתור תסמונות כרומוזומליות.
- סקירת מערכות מוקדמת – שבוע 14-16. בדיקת אולטרסאונד ראשונית.
- סקירת מערכות מאוחרת – שבוע 20-22. הבדיקה המרכזית לאיתור מומים מבניים.
- אקו-לב עוברי – שבוע 22-24, בעיקר כאשר יש גורמי סיכון.
- בדיקה גנטית פולשנית (מי שפיר, סיסי שליה) – כאשר הסיכון גבוה.
- בדיקת NIPT (בדיקת DNA עוברי חופשי בדם האם) – סינון לא פולשני לתסמונות כרומוזומליות.
מתי חייבים להפנות לבדיקות נוספות? כאשר גיל האם מעל 35, יש היסטוריה משפחתית של מומים גנטיים, ממצא חשוד בסקירה, או תוצאת סינון גבוהה.
מה הקריטריונים המשפטיים להוכחת רשלנות רפואית בבדיקות סקירה?
כדי להצליח בתביעת רשלנות באבחון מומים בעובר, על התובעים להוכיח ארבעה יסודות מצטברים. היעדר אחד מהם עלול להוביל לדחיית התביעה.
ארבעת היסודות:
-
חובת זהירות – הרופא או המוסד הרפואי חב חובת זהירות לאישה ולעובר. יסוד זה כמעט תמיד מתקיים בהקשר של טיפול רפואי.
-
הפרת חובת הזהירות – הרופא פעל בסטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל. זה הלב של התביעה, ומוכח בעיקר באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי.
-
קשר סיבתי – הפרת החובה היא שגרמה לנזק. כלומר, אם הרופא היה מאבחן נכון, ההורים היו מקבלים החלטה שונה (לרוב – הפסקת הריון).
-
נזק – נגרם נזק ממשי: כלכלי, נפשי, או שניהם.
הנקודה הקריטית בקשר הסיבתי: בית המשפט בוחן האם האם הייתה מפסיקה את ההריון לו ידעה על המום. זהו מבחן סובייקטיבי-אובייקטיבי, ולכן עדות האם עצמה חשובה מאוד.
טעות נפוצה: הורים רבים מניחים שאם הרופא טעה – אוטומטית יש תביעה. אך ללא הוכחת קשר סיבתי (שהאם הייתה מפסיקה את ההריון), התביעה עלולה להיכשל גם כשהרשלנות ברורה.
לקריאה נוספת על רשלנות רפואית בהקשר של לידה והריון, ראו את המדריך המשפטי המלא לרשלנות רפואית בלידה ובהריון.
מה הזכויות המשפטיות של הורים במקרה של אבחון שגוי של מום בעובר?
ההורים זכאים לתבוע פיצויים בעילת "הולדה בעוולה" (Wrongful Birth). עילה זו מוכרת בפסיקה הישראלית ומאפשרת לתבוע את הנזקים שנגרמו כתוצאה משלילת האפשרות לקבל החלטה מושכלת על המשך ההריון.
מרכיבי הפיצוי להורים:
- עלויות גידול הילד – ההפרש בין עלות גידול ילד בריא לבין עלות גידול ילד עם המום הספציפי, לאורך כל חייו.
- עלויות טיפול רפואי – ניתוחים, טיפולים, תרופות, אשפוזים.
- עלויות שיקום – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת.
- אובדן השתכרות של ההורים עקב הצורך לטפל בילד.
- נזק נפשי – כאב וסבל, פגיעה בשלום הנפש, חרדה ודיכאון.
- פגיעה באוטונומיה – שלילת זכות ההורים לקבל החלטה על גורל ההריון.
עיקרון מרכזי: הפיצוי אינו "על הולדת הילד" כשלעצמה – בית המשפט הישראלי לא רואה את חיי הילד כנזק. הפיצוי הוא על שלילת האפשרות לבחור, ועל הנטל הכלכלי והנפשי הנוסף שנגרם.
מה הזכויות של ילד שנולד עם מום שלא אובחן מראש?
זכויות הילד עצמו הן נושא מורכב בפסיקה הישראלית. בית המשפט העליון קבע כי עילת "הולדה בעוולה" מצד הילד (Wrongful Life) מוגבלת מאוד, מאחר שהחלופה לחייו עם המום הייתה אי-קיום כלל.
מה הילד יכול לתבוע:
- עלויות טיפול ושיקום שאינן מכוסות על ידי גורמים אחרים.
- נזק נפשי שנגרם לו ישירות כתוצאה מהמום.
- בנסיבות מסוימות – פיצוי על כאב וסבל הקשור ישירות לטיפולים הרפואיים.
זכויות מחוץ לתביעה האזרחית:
- קצבת ילד נכה מהביטוח הלאומי.
- שירותי שיקום במסגרת חוק הביטוח הלאומי.
- זכויות חינוכיות – חינוך מיוחד, סיוע לימודי.
- זכויות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
תביעת הילד לעומת תביעת ההורים: תביעת ההורים בעילת "הולדה בעוולה" היא הנפוצה והמשמעותית יותר. תביעת הילד עצמו מוגשת לרוב במקביל, אך הפיצויים שניתן לקבל בגינה מצומצמים יותר.
לייעוץ בנושא זכויות ילדים עם מוגבלות מול הביטוח הלאומי, ניתן לפנות לעורכי דין לרשלנות רפואית בקריות ובצפון.
כמה זמן יש להגיש תביעה על רשלנות באבחון מומים בעובר?
תקופת ההתיישנות היא אחד הנושאים הקריטיים ביותר, ואיחור בהגשת תביעה עלול לשלול את הזכות לפיצוי לחלוטין.
הכלל הכללי:
- תביעת ההורים: 7 שנים מיום הלידה (לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, בשילוב עם הפסיקה בתחום הרשלנות הרפואית).
- תביעת הילד: עד גיל 25 (7 שנים מיום שהגיע לגיל בגרות – 18).
נקודות חשובות:
- מניין ההתיישנות מתחיל ביום שנודע להורים על המום ועל הקשר לרשלנות – לא בהכרח ביום הלידה.
- במקרים שבהם ההורים לא ידעו על הרשלנות, ניתן לטעון ל"התיישנות שלא מדעת".
- אין להמתין – ככל שחולף זמן רב יותר, קשה יותר לאסוף ראיות, לאתר עדים ולשחזר את הנסיבות.
המלצה מעשית: פנו לעורך דין מיד כשעולה חשד לרשלנות – גם אם לא בטוחים שיש עילה. בדיקה ראשונית אינה כרוכה בהתחייבות.
כמה פיצויים אפשר לקבל על רשלנות באבחון מומים בעובר?
גובה הפיצויים תלוי בחומרת המום, בעלויות הטיפול הצפויות לאורך חיי הילד, ובנסיבות הספציפיות של כל מקרה. אין סכום קבוע, אך ניתן להצביע על טווחים.
גורמים המשפיעים על גובה הפיצוי:
- חומרת המום – מום קל לעומת נכות מלאה לכל החיים.
- תוחלת חיים של הילד ועלויות הטיפול הצפויות.
- אובדן השתכרות של ההורים לאורך השנים.
- עלויות טיפול רפואי ושיקומי שכבר הוצאו ועתידיים.
- עוצמת הנזק הנפשי של ההורים.
דוגמאות מהפסיקה הישראלית:
- תיקים עם מומים קלים עד בינוניים: פיצויים בטווח של מאות אלפי שקלים.
- תיקים עם נכות קשה לכל החיים: פיצויים של מיליון שקלים ויותר.
- ניתן לראות פיצוי בסך 700,000 ₪ בגין רשלנות רפואית כדוגמה לתיק רשלנות רפואית.
- ניתן גם לראות פיצוי בסך 240,000 ₪ בגין רשלנות רפואית כדוגמה נוספת.
מה לא נכלל בפיצוי: בתי המשפט בישראל לא פוסקים פיצוי על "עצם קיומו של הילד" – זה אינו נזק בר-פיצוי. הפיצוי מכסה את הנטל הנוסף שנגרם.
מה הסיכויים להצלחה בתביעת רשלנות באבחון מומים?
הסיכויים להצלחה תלויים בעיקר בחוזק הראיות הרפואיות ובשאלה האם ניתן להוכיח קשר סיבתי. אין נתון סטטיסטי ישראלי מאומת לגבי שיעורי ההצלחה הספציפיים בתחום זה, אך ניתן לזהות גורמים שמגדילים ומקטינים את הסיכויים.
גורמים המגדילים סיכויי הצלחה:
- קיים תיעוד רפואי ברור שממצא חריג נצפה ולא טופל.
- מומחה רפואי מוסמך מוכן לחוות דעת שתומכת ברשלנות.
- האם מצהירה בצורה עקבית שהייתה מפסיקה את ההריון לו ידעה.
- המום הוא מסוג שניתן לאתר בסקירה סטנדרטית.
- הפנייה לבדיקות נוספות לא נעשתה למרות גורמי סיכון ברורים.
גורמים המקשים על התביעה:
- המום שייך לקטגוריה שקשה לאתר גם בבדיקה מיטבית.
- אין תיעוד ברור של הבדיקה שבוצעה.
- האם לא הייתה עקבית בהצהרותיה לגבי כוונתה.
- חלפה תקופת ההתיישנות.
עצה מעשית: הגישו את התיק רק לאחר שמומחה רפואי בדק את החומר ונתן חוות דעת ראשונית חיובית. הגשת תביעה ללא חוות דעת מקצועית היא טעות שעלולה לעלות ביוקר.
לייעוץ ראשוני ניתן לפנות למשרד עורכי דין לרשלנות רפואית.
מה העלויות של גידול ילד עם מום מולד שלא אובחן מראש?
עלויות אלה הן הבסיס לחישוב הפיצוי הכלכלי בתביעה. הן כוללות הוצאות שכבר הוצאו והוצאות עתידיות צפויות.
קטגוריות עיקריות של עלויות:
| קטגוריה | דוגמאות |
|---|---|
| טיפול רפואי שוטף | תרופות, ביקורי רופא, בדיקות |
| ניתוחים | תיקון מומי לב, אורתופדיה, נוירוכירורגיה |
| שיקום | פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת |
| עזרים וציוד | כיסא גלגלים, מכשירי שמיעה, ציוד מיוחד |
| חינוך מיוחד | בתי ספר מיוחדים, סייעות, תמיכה לימודית |
| עלויות מגורים | התאמות בבית, מגורים מוגנים בבגרות |
| אובדן השתכרות הורים | ימי מחלה, הפחתת משרה, הפסקת עבודה |
| עלות סיעוד | מטפל סיעודי, מסגרת יום |
כיצד מחשבים את הפיצוי? בית המשפט מינה לרוב אקטואר שמחשב את הערך הנוכחי של כל ההוצאות הצפויות לאורך חיי הילד. זהו חישוב מורכב שדורש מומחיות.
מה הם השלבים בהגשת תביעת רשלנות רפואית על אבחון מומים?
הגשת תביעה בגין רשלנות באבחון מומים בעובר היא תהליך מובנה שכולל מספר שלבים. דילוג על שלב אחד עלול לפגוע בסיכויי ההצלחה.
שלב 1: איסוף תיעוד רפואי
בקשו את כל הרשומות הרפואיות מבית החולים, מהרופא המטפל, ומכל מוסד שביצע בדיקות במהלך ההריון. זכות זו מעוגנת בחוק זכויות החולה.
שלב 2: פנייה לעורך דין מומחה לרשלנות רפואית
בחרו עורך דין עם ניסיון ספציפי בתחום. הייעוץ הראשוני הוא לרוב ללא עלות.
שלב 3: קבלת חוות דעת רפואית
עורך הדין יפנה למומחה רפואי (לרוב רופא נשים, גנטיקאי או מומחה לרפואה עוברית) שיבחן את התיק ויחווה דעתו.
שלב 4: פנייה מוקדמת למוסד הרפואי
לפני הגשת תביעה, ניתן לשלוח מכתב דרישה למוסד הרפואי ולחברת הביטוח שלו. לעיתים מתאפשר הסדר מחוץ לכתלי בית המשפט.
שלב 5: הגשת כתב תביעה לבית המשפט
אם לא הושג הסדר, מגישים תביעה לבית המשפט המחוזי (בשל סכומי התביעה הגבוהים בדרך כלל).
שלב 6: גילוי מסמכים וחוות דעת נגדיות
שני הצדדים מחליפים מסמכים וחוות דעת. זה השלב שבו מתבהרת חוזקת כל צד.
שלב 7: ניסיון גישור/פשרה
בתי המשפט מעודדים פשרה. חלק גדול מהתיקים מסתיים בשלב זה.
שלב 8: משפט
אם לא הושגה פשרה, מתקיים משפט שבסופו פוסק השופט.
משך הזמן הצפוי: תיקי רשלנות רפואית נמשכים בדרך כלל בין 3 ל-7 שנים. פשרות מוקדמות יכולות לקצר את התהליך משמעותית.
לפרטים נוספים על רשלנות רפואית בניתוח ואיך יודעים אם יש עילה לתביעה.
מה הטיפולים האפשריים לילדים עם מומים מולדים?
הטיפולים תלויים בסוג המום ובחומרתו. ידיעת הטיפולים הקיימים חשובה הן לתכנון הסיעוד והן לחישוב הפיצויים בתביעה.
סוגי טיפולים עיקריים:
- ניתוחים מתקנים – לתיקון מומי לב, שסע חיך, מומי עמוד שדרה ועוד.
- טיפול תרופתי – לניהול מצבים כרוניים, מניעת זיהומים, שיפור תפקוד.
- פיזיותרפיה – שיפור תנועתיות ותפקוד גופני.
- ריפוי בעיסוק – פיתוח כישורי יומיום ועצמאות.
- קלינאות תקשורת – לילדים עם לקויות שפה ודיבור.
- טיפול פסיכולוגי – לילד ולמשפחה.
- חינוך מיוחד – מסגרות חינוכיות מותאמות.
- ניטור רפואי שוטף – מעקב תקופתי אצל מומחים.
מה חשוב לדעת לצורך התביעה: כל טיפול שניתן ויינתן בעתיד הוא חלק מחישוב הנזק. שמרו תיעוד של כל הוצאה רפואית ושיקומית.
שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)
ש: האם אפשר לתבוע גם אם הילד נולד בריא יחסית ומתפקד?
ת: כן. הפיצוי אינו תלוי רק בחומרת המום הנוכחית, אלא גם בנטל הכלכלי והנפשי שנגרם להורים ובשלילת זכות הבחירה שלהם. גם מומים בינוניים יכולים להצדיק תביעה.
ש: מה קורה אם הרופא אמר שהסיכוי לאתר את המום היה נמוך?
ת: זה טיעון נפוץ של הנתבעים. בית המשפט יבחן האם הסטנדרט הרפואי המקובל חייב ביצוע בדיקות נוספות. אם הסיכוי לאיתור היה נמוך גם בבדיקה מיטבית, קשה יותר להוכיח רשלנות.
ש: האם בית חולים ציבורי ורופא פרטי נושאים באחריות שונה?
ת: שניהם יכולים לשאת באחריות. בית חולים ציבורי אחראי לרשלנות עובדיו. רופא פרטי אחראי אישית, ולרוב מכוסה בביטוח אחריות מקצועית.
ש: כמה עולה ייצוג משפטי בתביעת רשלנות רפואית?
ת: רוב עורכי הדין בתחום עובדים בשכר טרחה על בסיס הצלחה (אחוז מהפיצוי), כך שאין עלות מקדמית. האחוז מוסכם מראש ומשתנה בין משרדים.
ש: האם ניתן לתבוע גם על עגמת נפש ולא רק על נזק כלכלי?
ת: כן. נזק לא ממוני (כאב, סבל, עגמת נפש, פגיעה באוטונומיה) הוא ראש נזק עצמאי ומוכר בפסיקה הישראלית.
ש: מה קורה אם ההורים לא ידעו שיש להם עילת תביעה?
ת: חוק ההתיישנות מכיר ב"התיישנות שלא מדעת" – כלומר, המניין מתחיל מהיום שבו ידעו או היו צריכים לדעת על הרשלנות. פנו לעורך דין לבדיקת הנסיבות הספציפיות.
ש: האם ניתן לתבוע גם את הגנטיקאי שנתן ייעוץ שגוי?
ת: כן. כל גורם מקצועי שהיה מעורב בתהליך האבחון ופעל ברשלנות יכול להיות נתבע – רופא נשים, גנטיקאי, טכנאי אולטרסאונד, ומוסד רפואי.
ש: האם אפשר לתבוע גם אם האישה לא הייתה בטוחה שתפסיק את ההריון?
ת: זה מסבך את הוכחת הקשר הסיבתי. בית המשפט מצפה לעדות ברורה שהאם הייתה מפסיקה את ההריון. ספק בנקודה זו עלול להחליש את התביעה.
ש: מה ההבדל בין תביעה אזרחית לבין תלונה לרשויות הרפואיות?
ת: תביעה אזרחית מטרתה פיצוי כספי. תלונה למשרד הבריאות או לאגודה הרפואית מטרתה ענישה משמעתית. שתיהן אפשריות ואינן מבטלות זו את זו.
ש: האם ילד שנולד עם מום יכול לתבוע בעצמו כשיגדל?
ת: כן. תביעת הילד מתיישנת 7 שנים לאחר שמלאו לו 18, כלומר עד גיל 25. הילד יכול להגיש תביעה עצמאית, בנפרד מתביעת הוריו.
סיכום ושלבים מעשיים
רשלנות באבחון מומים בעובר, זכויות ההורים והילד שנולד היא תחום משפטי מורכב שדורש פעולה מהירה ומקצועית. הנזק שנגרם להורים ולילד יכול להיות כבד – כלכלית, נפשית ופיזית – ומערכת המשפט מכירה בזכות לפיצוי.
שלבים מעשיים לנקיטה מיידית:
- אספו את כל הרשומות הרפואיות מההריון – בדיקות, ממצאים, הפניות.
- תעדו את כל ההוצאות הרפואיות והשיקומיות שכבר הוצאו.
- פנו לעורך דין מומחה לרשלנות רפואית לייעוץ ראשוני – אל תמתינו.
- בדקו את מועד ההתיישנות – 7 שנים מהלידה להורים, עד גיל 25 לילד.
- אל תדברו עם נציגי המוסד הרפואי ללא ייעוץ משפטי מוקדם.
- שמרו על כל תכתובת עם הרופאים והמוסד הרפואי.
זכרו: גם אם עברו שנים מאז הלידה, ייתכן שעדיין יש זמן לפעול. הדרך הנכונה היא לבדוק עם עורך דין מוסמך את הנסיבות הספציפיות של המקרה.
לפנייה ישירה לייעוץ ראשוני, ניתן לפנות למשרד בן אסבן – עורכי דין לרשלנות רפואית.