כדי לקבל קצבת נכות כללית ב-2026, צריך להגיש תביעה לביטוח לאומי, לעבור ועדות רפואיות שבהן נקבעים גם אחוזי נכות רפואית וגם דרגת אי כושר להשתכר, ולעמוד בתנאי זכאות בסיסיים כמו תושבות וגיל. על הדרך, מי שעובד עדיין יכול להיות זכאי, אבל רק אם ההכנסה מעבודה עומדת בתקרות שקובע הביטוח הלאומי. זה נשמע “טכני”, אבל בפועל יש פה המון מקום לטעויות קטנות, כאלה שעולות בזמן, בעצבים, ולפעמים גם בכסף. אז בואו נעשה סדר, בלי נאומים ובלי דרמה מיותרת, פשוט תכלס.
(אנחנו, בן אסבן משרד עורכי דין, רואים הרבה תביעות שנופלות לא בגלל שאין זכאות, אלא כי משהו בהגשה היה חסר, או שהמסמכים לא סיפרו את הסיפור נכון. זה מעצבן, אבל זה גם פתיר.)
תנאי זכאות בסיסיים לקצבת נכות כללית (נכון ל-2026)
גיל ותושבות
גיל: מגיל 18 ועד גיל פרישה.
תושבות: תושב/ת ישראל.
זה נשמע בסיסי, אבל לפעמים יש “חורים” של תושבות, שהייה ממושכת בחו”ל, או סטטוסים מיוחדים. אם זה רלוונטי, כדאי להתייחס לזה כבר בשלב ההכנה, ולא לחכות שהמערכת תפתיע.
תנאי הכנסות מעבודה, אם עובדים
כדי להתחיל לקבל קצבה, צריך שיתקיים אחד מאלה:
אתם לא עובדים, או
ההכנסה ברוטו מעבודה (שכיר/עצמאי) נמוכה מ-8,261 ש”ח החל מ-01.01.2026, במשך 90 ימים רצופים בתוך 15 החודשים שקדמו להגשת התביעה.
פה אנשים נתקעים. לא כי הם לא זכאים, אלא כי הם לא מבינים את הניואנס של 90 ימים רצופים, או כי תלוש אחד “קופץ” ומפיל את הרצף. לפעמים זה עניין של תזמון הגשה.
נכות רפואית, אחוזים ומה זה “ליקויים מרובים”
כדי להתקדם במסלול של נכות כללית, הוועדה הרפואית צריכה לקבוע:
60% נכות רפואית לפחות, או
40% לפחות אם יש כמה ליקויים רפואיים, וביניהם לפחות ליקוי אחד שנקבע לו 25% ומעלה.
במילים פשוטות, גם אם אין “בעיה אחת ענקית”, לפעמים הצטברות של כמה בעיות נותנת נכות משוקללת משמעותית. זה אחד המקומות שהמסמכים הרפואיים צריכים להיות חכמים, לא רק “הר של מסמכים”.
דרגת אי כושר להשתכר
אחרי האחוזים הרפואיים, הביטוח הלאומי בוחן את היכולת לעבוד ולהשתכר, וקובע דרגת אי כושר. בפועל אתם תראו מדרגות כמו 60%, 65%, 74%, 100%.
חשוב להבין, ואולי זה הדבר הכי “לא אינטואיטיבי” כאן: אפשר להיות עם נכות רפואית גבוהה, אבל דרגת אי כושר נמוכה יותר, ולהיפך. זה תלוי בהשכלה, ניסיון, גיל, סוג העבודה, ומה באמת אפשר לעשות בפועל. כן, זה סובייקטיבי במידה מסוימת, וזה בדיוק למה צריך לבנות את התיק נכון.
כמה משלמים, דוגמאות סכומי קצבה ב-2026
גובה הקצבה החודשית נקבע לפי דרגת אי הכושר:
100% או 75% (קצבה מלאה): 4,711 ש”ח
74%: 3,211 ש”ח
65%: 2,894 ש”ח
60%: 2,718 ש”ח
יש גם תוספות אפשריות:
תוספת ילדים, לפי דרגת אי הכושר
תוספת בן/בת זוג, בכפוף לתנאי הכנסה של בן הזוג ועוד תנאים
ופה אני אומר משהו בזהירות, כי אנשים נוטים “לבנות” על התוספות: אל תסמכו על זה לפני שבדקתם התאמה. לפעמים תוספת בן זוג נופלת בגלל הכנסה, לפעמים בגלל קצבה אחרת, ולפעמים בגלל פרט קטן שלא שמו לב אליו.
תהליך הגשת התביעה, איך זה עובד בפועל
שלב 1, מילוי ושליחת טופס תביעה
אפשר להגיש בכמה ערוצים:
טופס מקוון באתר הביטוח הלאומי עם צירוף מסמכים אונליין
*סיוע טלפוני של נציג שירות ב-3928
הגשה ידנית ואז העלאה/שליחה, או דואר, פקס, תיבת שירות בסניף
הטיפ הכי פרקטי פה: לא “לזרוק” תביעה ואז להשלים מסמכים אחרי. זה קורה, ברור, אבל אם התיק נכנס חלש, לפעמים הוא נשאר חלש. עדיף לבנות חבילה מסודרת מההתחלה.
שלב 2, צירוף מסמכים רפואיים
הביטוח הלאומי לא מנחש. אם המסמכים לא מראים אבחנות, בדיקות, טיפולים, השפעה תפקודית, רצף טיפולי, זה עלול להיראות כמו “תלונה” ולא כמו מצב רפואי מבוסס.
בפועל, אתם רוצים לכלול:
סיכומי ביקור מומחים
סיכומי אשפוז, אם היו
בדיקות דימות, מעבדה, EMG וכדומה, לפי העניין
רשימת תרופות עדכנית
חוות דעת תפקודית, אם רלוונטי (לא תמיד חייבים, אבל לפעמים זה משנה משחק)
שלב 3, ועדה רפואית
אחרי הגשת התביעה, מזמנים לוועדה/ות רפואיות כדי לקבוע אחוזי נכות רפואית.
פה אנשים מגיעים לחוצים, וזה מובן. אבל הוועדה בדרך כלל קצרה, וצריך לדעת להציג את הדברים בצורה מסודרת. לא נאום, לא הצגה, פשוט להסביר מה הבעיה ומה היא עושה ביום יום. לפעמים, מי שמנסה “להיראות חזק” יוצא לא נכון בוועדה. אנחנו שומעים את זה מלא, “לא רציתי להישמע מתבכיין”. אבל הוועדה בוחנת תפקוד, לא אופי.
שלב 4, קביעת דרגת אי כושר והחלטה
לאחר קביעת הנכות הרפואית, הביטוח הלאומי ממשיך להחלטה על דרגת אי הכושר, ואז מתקבלת החלטה על זכאות וגובה הקצבה.
תנאי זכאות בסיסיים לקצבת נכות כללית (2026)
| קריטריון | מה צריך בפועל | דגש קטן, אבל חשוב |
|---|---|---|
| גיל | מגיל 18 ועד גיל פרישה | שימו לב לסטטוסים מיוחדים, אם קיימים |
| תושבות | תושב/ת ישראל | שהייה ארוכה בחו"ל עלולה להציף שאלות |
| הכנסות מעבודה | לא עובד/ת או הכנסה ברוטו נמוכה מ-8,261 ש"ח (מ-01.01.2026) במשך 90 ימים רצופים ב-15 החודשים לפני ההגשה | הרצף של 90 ימים הוא מוקש קלאסי |
| נכות רפואית | 60% ומעלה, או 40% במצב של ליקויים מרובים (עם ליקוי אחד של 25% ומעלה) | מסמכים צריכים לתאר גם תפקוד, לא רק אבחנה |
| אי כושר | נקבע לפי יכולת השתכרות, לרוב 60%, 65%, 74% או 100% | זה לא תמיד “תואם” לנכות הרפואית, וזה בסדר |
הטבלה מיועדת לסדר והבנה מהירה, לא כתחליף לייעוץ משפטי פרטני.
סכומי קצבת נכות כללית (דוגמאות ליחיד, 2026)
| דרגת אי כושר | סוג הקצבה | סכום חודשי (ש"ח) |
|---|---|---|
| 100% או 75% | קצבה מלאה | 4,711 |
| 74% | קצבה חלקית | 3,211 |
| 65% | קצבה חלקית | 2,894 |
| 60% | קצבה חלקית | 2,718 |
הסכומים עשויים להתעדכן לאורך זמן לפי מנגנוני עדכון של הביטוח הלאומי, מומלץ לבדוק גם סמוך להגשה.
הוועדות, המסמכים, ומה עושים אם קיבלתם “לא” (או “כן, אבל”)
אוקיי, אז הגשתם תביעה, או שאתם רגע לפני. בשלב הזה הרבה אנשים אומרים לעצמם משהו כמו: “יאללה, נגיש ונראה מה יהיה”. וזה אנושי. זה גם די מסוכן, כי נכות כללית זה משחק של פרטים קטנים, לפעמים ממש קטנים, שמצטברים להחלטה גדולה.
בבן אסבן משרד עורכי דין אנחנו רואים תביעות שבהן הזכאות קיימת, אבל הסיפור לא עבר טוב. לא בגלל שכתבו משהו לא נכון בכוונה, אלא כי זה פשוט לא אורז נכון. ואז מגיע זימון לוועדה, או החלטה, ומתחיל הלחץ.
בואו נעשה סדר במה שקורה מהנקודה הזאת.
מה באמת בודקים בוועדה הרפואית, ומה אנשים מפספסים שם
הוועדה לא מחפשת “כאב”, היא מחפשת תפקוד
כן, ברור שכאב חשוב. אבל בוועדה, בסוף, מנסים להבין איך הליקוי מתרגם למגבלה תפקודית. מה אתם מצליחים לעשות ביום יום, ומה לא.
וזה המקום שאנשים נופלים בו, כי הם מספרים “כואב לי”, אבל לא עונים על השאלה שהוועדה בעצם שואלת, “מה זה עושה לך בפועל”.
דוגמאות לתפקוד (כדי להבין את הראש):
כמה זמן אפשר לשבת ברצף, לעמוד, ללכת.
האם יש מגבלה בהרמת משקל, כפיפה, עלייה במדרגות.
האם יש נפילות, סחרחורות, התקפים, עייפות קיצונית.
בתחום הנפשי, האם יש הימנעות, ירידה תפקודית, פגיעה בריכוז, שינה, יציאה מהבית.
וזה קטע, כי לפעמים מי שמתפקד “על אוטומט”, אבל משלם על זה אחר כך, דווקא נשמע בוועדה כאילו הוא בסדר. ואז בבית הוא מתפרק. זה קורה.
לא חייבים “להוכיח שאתם מסכנים”, אבל כן צריך להיות מדויקים
אנשים באים עם רצון להיראות חזקים. אני מבין את זה. אבל ועדה היא לא מקום שבו “מתאפקים”. מצד שני גם לא חייבים להעצים בכוח.
הסגנון שעובד הכי טוב הוא פשוט, מדויק, קצת יבש אפילו:
מה האבחנה.
מה הטיפולים.
מה הניסיון לעבוד, אם היה.
מה זה עושה ביום יום.
הדבר הכי חשוב, לא לסתור את עצמכם בלי לשים לב. אם כתבתם בטופס “לא עובד שנתיים”, ובוועדה אתם אומרים “אני עושה פה ושם עבודות”, זה לא סוף העולם, אבל זה כן מעלה דגל. עדיף להסביר את האמת כמו שהיא: “אני מנסה קצת, זה לא יציב, אני לא מחזיק”. שפה טבעית, לא הצהרות של בית משפט.
מסמכים רפואיים, מה כדאי לצרף כדי שהתיק יהיה חזק באמת
הכלל האמיתי הוא כזה: מסמך רפואי טוב הוא לא רק “שם של מחלה”. הוא מסמך שמראה רצף, חומרה, והשפעה תפקודית.
1) מסמכים שמראים רצף טיפולי
סיכומי ביקור אצל מומחים לאורך זמן
סיכומי קופת חולים, מרפאות כאב, פסיכיאטר/פסיכולוג
סיכומי אשפוז אם היו
דוח מעקב תרופתי, כולל שינויים בתרופות
רצף טיפולי משדר אמינות. והוא גם מראה שזה לא אירוע רגעי.
2) בדיקות שתומכות באבחנה
דימות, MRI, CT, EMG, בדיקות מעבדה רלוונטיות, מבחני תפקוד, כל מה שקיים. לא כדי להציף נייר, אלא כדי לחזק קביעה. לפעמים מסמך אחד חד וברור שווה יותר מעשרים עמודים כלליים.
3) מסמכים שמדברים על תפקוד, לא רק על מצב רפואי
פה יש “בונוס” גדול:
סיכום פיזיותרפיה שמדבר על מגבלות
דוח ריפוי בעיסוק
חוות דעת תפקודית מקצועית, במקרים מסוימים
לא תמיד חייבים, אבל אם המחלוקת צפויה להיות על תפקוד, זה יכול לעזור.
“לעבוד ולקבל קצבת נכות”, איך זה עובד בלי להסתבך
יש לא מעט אנשים שאומרים: “אם אני אעבוד קצת, ייקחו לי הכל”. זה לא תמיד נכון. הביטוח הלאומי אפילו מסביר שיש אפשרות לעבוד ועדיין לקבל, בהתאם לכללים ולמבחן ההכנסות.
בשנת 2026, כדי להתחיל לקבל קצבה כשעובדים, ההכנסה ברוטו מעבודה צריכה להיות נמוכה מ-8,261 ש”ח, והדרישה של 90 ימים רצופים ב-15 חודשים לפני ההגשה עדיין יושבת שם, כמו אבן קטנה בנעל.
הטיפ הפרקטי כאן, לא לירות מהמותן.
אם אתם עובדים בשכר משתנה, עמלות, שעות נוספות, בונוסים, דברים כאלה, יש חודשים שפתאום “קופצים” בלי שתכננתם. וזה עלול לשנות תמונה.
קיבלתם החלטה, מה עכשיו? לפעמים זו לא נקודה סופית
יש החלטות שהן “כן”, החלטות שהן “לא”, ויש את הזן הכי מעצבן: “כן, אבל פחות ממה שציפיתם”.
נכות זמנית מול קבועה
הוועדה יכולה לקבוע נכות זמנית או לצמיתות, וגם לקבוע תאריך תחולה לנכות.
וזה חשוב, כי תאריך התחולה משפיע על תשלומים אחורה ועל רצף זכויות.
ערעור, ועדת ערר, והחמרת מצב, אלה לא אותו דבר
פה הרבה מתבלבלים.
ערעור/ועדת ערר מתאים כשאתם חושבים שהקביעה עצמה לא נכונה, מבחינת אחוזים או מסקנה.
החמרת מצב מתאים כשמאז ההחלטה מצבכם באמת החמיר, ויש לזה תיעוד רפואי חדש.
מה עדיף? תלוי. לפעמים אתם מרגישים שהמצב “החמיר”, אבל בפועל הוא פשוט לא הוצג נכון בפעם הראשונה. ואז אולי עדיף ערר. ולפעמים באמת יש החמרה מוכחת, ואז זה מסלול נכון יותר. אין פה כלל אחד שמתאים לכולם, וזה בסדר.
כפל קצבאות, שר”ם והטבות נלוות, איפה אנשים מפספסים כסף וזכויות
אפשר להיות זכאים גם לשר”ם במקביל
יש מקרים שבהם מקבלים גם קצבת נכות כללית וגם שירותים מיוחדים (שר”ם), במקביל, בכפוף לתנאים. “יד מכוונת” גם עוזר בתחום הזה, אגב.
הטבות נלוות, לא רק כסף בחשבון
גובה הקצבה והדרגה יכולים להשפיע על זכויות נוספות. אנשים מכירים את “הנחה בארנונה” ו”פטור ממס הכנסה” כי זה מסתובב ברשת, אבל בפועל יש עוד זכויות נלוות לפי מצב ודרגות, וכל רשות גם מתנהלת קצת אחרת. פה הרבה פעמים צריך לבדוק ספציפית, לא להסתמך על “אמרו לי בקבוצה”.
צ’ק ליסט מסמכים מומלץ לתביעת נכות כללית
| סוג מסמך | דוגמאות | למה זה חשוב |
|---|---|---|
| אבחנות וסיכומים | סיכומי ביקור מומחים, סיכומי מרפאה, סיכומי אשפוז | מראה רצף וחומרה, לא רק “הצהרה” כללית |
| בדיקות תומכות | MRI, CT, EMG, בדיקות מעבדה, דוחות הערכה | מחזק אבחנה ומצמצם ויכוח על “האם זה קיים” |
| טיפולים ותרופות | רשימת תרופות עדכנית, שינויי מינונים, פיזיותרפיה, טיפול נפשי | מראה שהמצב מטופל ועדיין מגביל |
| תפקוד | ריפוי בעיסוק, דוח תפקודי, תיעוד נפילות, מגבלות יומיומיות | הוועדה מחפשת תפקוד, פה הרבה תיקים מתחזקים |
| עבודה והכנסות | תלושי שכר, שומות/דוחות לעצמאים, אישורי מעסיק | רלוונטי למבחן הכנסות ולסיפור תעסוקתי |
לא כל מסמך חובה בכל תיק, הרעיון הוא לבנות תמונה שלמה ולא “קלסר מפוצץ”.
אחרי החלטת ביטוח לאומי, מה האפשרויות הנפוצות?
| תרחיש | מה זה אומר בפועל | מה אנשים עושים בדרך כלל |
|---|---|---|
| אישור מלא | נקבעה דרגת אי כושר שמזכה בקצבה מלאה או גבוהה | בודקים גם תוספות (ילדים/בן זוג) וזכויות נלוות |
| אישור חלקי | קיבלתם קצבה, אבל נמוכה מהציפייה | שוקלים ערר אם הקביעה לא משקפת תפקוד, או בונים תיק מחוזק |
| דחייה | לא עומדים בתנאי הסף או שהוועדה לא קבעה אחוזים מתאימים | מנתחים למה נדחה, ובוחרים בין ערר לבין הגשה מחודשת בהתאם למצב |
| זמני | קביעה לתקופה מוגבלת עם בדיקה חוזרת | מכינים מראש מסמכים עדכניים לקראת הדיון הבא |
בתיקים מורכבים, כדאי להחליט מסלול (ערר או החמרה) לפי עובדות ומסמכים, לא לפי תחושת בטן בלבד.
מה הכי מפיל בוועדה, ואיך הופכים את זה לשיחה “נראית אמת” בלי להסתבך
אם יש משהו שחוזר על עצמו בתיקי נכות כללית, זה הפער בין מה שהאדם מרגיש ביום יום, לבין מה שהוועדה מצליחה “לראות” בזמן קצר. זה לא תמיד רוע. לפעמים זה פשוט פורמט. עשר דקות, רופא או שניים, שאלות קצרות, ואתם צריכים לדחוס חיים שלמים לתוך כמה משפטים.
ובדיוק פה נולדות טעויות. לא בכוונה, לא כי מישהו שיקר, אלא כי אנשים מדברים כמו בני אדם, לא כמו תיק רפואי. ואז יוצא משהו מעורפל, או סותר, או “נשמע בסדר”. ובעולם של ביטוח לאומי, “נשמע בסדר” לא תמיד עובד לטובתכם.
בואו ניגע בכמה נקודות הכי קריטיות, מה ששווה להתכונן אליו מראש.
1) השאלות שהוועדה כמעט תמיד שואלת, ומה בעצם מסתתר מאחוריהן
“מה אתה עושה ביום יום?”
זו לא שיחת סלון. זו בדיקה תפקודית במסווה.
הם מנסים להבין:
כמה אתם פעילים באמת
כמה אתם תלויים באחרים
איפה המגבלות חוזרות על עצמן
איך עונים טוב?
בצורה פשוטה. קצרה. עם דוגמה אחת או שתיים.
לדוגמה:
“אני יכול להתלבש לבד, אבל לוקח לי הרבה זמן, כי כל כיפוף עושה לי כאב, ואז אני נח.”
או:
“אני מנסה לצאת לסידורים, אבל אחרי חצי שעה אני חייב לשבת, לפעמים אני חוזר הביתה בלי לסיים.”
לא צריך דרמה. כן צריך תמונה.
“את/ה עובד/ת?”
פה אנשים נכנסים ללחץ כי הם חושבים שהאמת תזיק להם. אבל גם התחמקות תזיק. הכי טוב להסביר את המציאות כמו שהיא.
“ניסיתי לעבוד, הורידו לי שעות, לא החזקתי.”
“אני עושה משהו קטן, לא יציב, לפעמים שבוע כן, שבוע לא.”
זה נשמע אנושי, וזה בדרך כלל גם נכון.
“איזה טיפולים עשית?”
השאלה הזאת היא בעצם “האם ניסית להשתפר”. אם אין טיפול בכלל, לפעמים זה נראה כאילו המצב לא חמור, או כאילו לא התייחסתם לזה ברצינות.
אם יש טיפול, ציינו אותו בקצרה.
אם אין טיפול מסיבה טובה, תסבירו למה, בלי להתנצל:
“ניסיתי פיזיותרפיה, זה החמיר לי, אז הפסקתי לפי המלצת רופא.”
“התחלתי טיפול נפשי, אבל לקח זמן למצוא מטפל מתאים, ועכשיו אני בתהליך.”
שימו לב, הוועדה לא מחפשת שלמות. לפעמים דווקא חוסר השלמות הזה מרגיש אמיתי.
2) המקומות שבהם אנשים יוצרים סתירה בלי לשים לב
“אני לא יכול ללכת” ואז “באתי ברגל מהחניה”
זה קלאסי. ואז הרופא מסתכל ואומר לעצמו, רגע.
איך מתמודדים עם זה נכון?
במקום לומר “אני לא יכול”, אומרים “אני יכול קצת, אבל יש מחיר”.
לדוגמה:
“הלכתי מהחניה, אבל זה עושה לי כאב אחרי כמה דקות, ועכשיו קשה לי לעמוד.”
זה גם אמת, וגם מדויק יותר.
“אני לא ישן בכלל” ואז “אני ישן בסדר לפעמים”
גם פה, הבעיה היא המילה “בכלל”. ניסוחים מוחלטים מייצרים סתירות.
במקום זה:
“השינה לא רציפה, אני מתעורר הרבה, לפעמים יש לילות יותר טובים אבל זה לא יציב.”
3) נכות נפשית, איך מדברים עליה בלי להיתקע
בנכות נפשית, הרבה אנשים מרגישים חשופים. וזה מובן. חלק גם מפחדים שיחשבו שהם “ממציאים”, אז הם באים קשוחים, ומצמצמים. ואז זה יוצא ריק.
מה הוועדה מחפשת בדרך כלל:
תפקוד חברתי, יציאה מהבית, הימנעות
ריכוז, זיכרון, התמדה
שינה, התקפי חרדה, דיכאון, התפרצויות
רצף טיפולי והיענות לטיפול
מה עוזר מאוד?
דוגמאות יומיומיות, לא אבחנות.
“אני מתכנן לצאת, ואז מבטל ברגע האחרון כי אני נכנס ללחץ.”
“אני מתחיל מטלה, מתפזר, חוזר אליה, ובסוף זה לא מתקדם.”
“אני נמנע ממקומות עם אנשים, אני מתעייף מזה נפשית מהר.”
זה נשמע כמו בן אדם. וזה גם מה שהוועדה צריכה כדי להבין.
4) כאב כרוני, פיברומיאלגיה, עייפות, דברים שקשה “למדוד”
אלה תיקים שמרגישים הכי מתסכלים, כי לא תמיד יש בדיקה אחת שמראה הכל. ואז אנשים מביאים ערימות, אבל בלי עוגן תפקודי ברור.
מה עובד יותר טוב:
יומן תפקוד קצר של שבועיים, אפילו בכתב יד, שמראה דפוס
מסמכים שמדברים על הגבלה לאורך זמן
תיאור עקבי של מה מחמיר ומה מקל
הוועדה כן מכירה כאב כרוני, אבל היא רוצה להבין איך זה מגביל את היכולת לעבוד. לא רק איך זה כואב.
5) “מה להגיד ומה לא”, לא כי צריך לשחק, אלא כי צריך לדייק
אני אומר את זה בזהירות, כי אנשים שונאים שמדברים איתם כמו “טקטיקה”. אבל זה לא טקטיקה, זה בהירות.
מה בדרך כלל לא עוזר:
משפטים מוחלטים מדי, “אני לא יכול בכלל”
נאומים ארוכים על עוול, צדק, המדינה
לתאר רק את הרגש בלי תפקוד
מה כן עוזר:
קצר, ברור, דוגמה
לתאר מחיר תפקודי
עקביות עם המסמכים
וכן, לפעמים שווה להגיד משפט אחד אנושי:
“אני משתדל לתפקד, אבל אני לא מחזיק לאורך זמן.”
זה משפט שמספר הרבה בלי להתפזר.
האם אפשר לקבל קצבת נכות כללית גם אם אני עדיין עובד?
מה ההבדל בין אחוזי נכות רפואית לבין דרגת אי כושר?
מה קורה אם הוועדה הרפואית קובעת אחוזים נמוכים ממה שציפיתי?
האם חובה להביא עורך דין כדי להגיש תביעת נכות כללית?
תוך כמה זמן מקבלים תשובה מביטוח לאומי אחרי הגשת התביעה?
האם אפשר לקבל גם קצבת נכות כללית וגם קצבת שירותים מיוחדים (שר”ם)?
בסוף, כששואלים איך מקבלים קצבת נכות כללית מביטוח לאומי בשנת 2026, התשובה מורכבת משלושה חלקים ברורים, זכאות, תיעוד, והצגה נכונה של המצב. צריך לעמוד בתנאי הסף של גיל ותושבות, להגיע לאחוזי נכות רפואית מתאימים, ולקבל דרגת אי כושר שמשקפת באמת את הפגיעה ביכולת ההשתכרות. אחר כך צריך לבנות תיק רפואי חכם, כזה שמראה רצף, חומרה והשפעה תפקודית, ולא רק רשימת אבחנות. ולבסוף, צריך לדעת להסביר בוועדה איך זה נראה ביום יום, בצורה אנושית, מדויקת, ולא מוגזמת.
קצבת נכות כללית היא לא רק סכום כסף חודשי. היא משפיעה על זכויות נוספות, על הטבות נלוות, על אפשרות לקבל שר”ם, על הנחות בארנונה, על מיסוי, ועל שקט נפשי מסוים. לפעמים ההבדל בין זכאות חלקית לזכאות מלאה הוא לא המצב הרפואי עצמו, אלא הדרך שבה הוא הוצג והובן.
אנחנו חושבים שמה שהכי חשוב לזכור הוא שזה תהליך. לא אירוע חד פעמי. יש הגשה, יש ועדות, יש החלטות, לפעמים יש ערר או החמרת מצב, וזה לגמרי לגיטימי. הרבה אנשים מקבלים תוצאה ראשונה שלא משקפת באמת את המצב שלהם, ורק אחרי תיקון, דיוק, או חיזוק של המסמכים, התמונה מתיישבת.
בבן אסבן משרד עורכי דין אנחנו רואים את זה יום יום. אנשים שמגיעים עייפים מהבירוקרטיה, קצת מבולבלים, לפעמים מתוסכלים, אבל עם זכאות אמיתית. וכשמסדרים את הסיפור הרפואי, התפקודי והמשפטי בצורה נכונה, התהליך הופך להרבה יותר ברור, והרבה פחות מאיים.
אם אתם בתחילת הדרך, קחו את הזמן להבין את התנאים.
אם אתם כבר אחרי ועדה, אל תניחו שההחלטה היא סוף פסוק.
ואם אתם מתלבטים אם אתם בכלל זכאים, לפעמים בדיקה אחת מסודרת יכולה לשנות את כל התמונה.
בסופו של דבר, קצבת נכות כללית נועדה לתת רשת ביטחון לאנשים שהיכולת שלהם לעבוד ולהתפרנס נפגעה. המערכת לא תמיד מושלמת, אבל כשניגשים אליה מוכנים, עם מסמכים טובים והבנה של התהליך, הסיכוי שהתוצאה תהיה הוגנת, עולה בצורה משמעותית.
