CRPS, או בעברית תסמונת כאב אזורי מורכב, היא אחת התסמונות האלה שאנשים שומעים עליהן במקרה, ואז אומרים, רגע, זה בדיוק מה שיש לי, או לאמא שלי, או לאחי אחרי שבר או ניתוח. אם הגעת לכאן בגלל חיפוש כמו “מה זה תסמונת CRPS”, אז כן, את או אתה במקום הנכון. במדריך הזה נעשה סדר, מה זה CRPS, למה לפעמים מפספסים אבחון בזמן, למה זה משנה משפטית, ואילו אפיקי פיצוי קיימים בישראל, ביטוח לאומי, משרד הביטחון, חברות ביטוח, וגם תביעת רשלנות רפואית כשיש איחור באבחון או טיפול שלא היה אמור לקרות. אנחנו בבן אסבן משרד עורכי דין רואים לא מעט מקרים שבהם כל חודש שעובר בלי אבחנה מסודרת משנה את כל התמונה, גם רפואית וגם מבחינת הוכחת קשר סיבת.
מה זה CRPS בעצם, ולמה זה מרגיש “לא הגיוני” יחסית לפציעה
CRPS היא תסמונת כאב כרוני, בדרך כלל אחרי אירוע יחסית ברור, שבר, ניתוח, נקע, חבלה, לפעמים אפילו משהו שנשמע קטן. העניין הוא שהכאב שמופיע אחר כך לא “מתנהג” כמו כאב רגיל. הוא יכול להיות חזק מאוד, שורף, דוקר, עם רגישות קיצונית למגע (לפעמים אפילו מגע של בגד), ובמקביל מופיעים שינויים בגפה עצמה, נפיחות, שינויי צבע, שינויי טמפרטורה, הזעה, ירידה בטווח תנועה, חולשה, ולעיתים גם שינוי בצמיחת שיער או בציפורניים.
יש פה משהו מתסכל, כי אנשים מרגישים שהם צריכים “להוכיח” שהם לא מגזימים. ומצד שני, רופאים שלא פוגשים CRPS כל יום יכולים לחשוב שזה “עוד כאב אחרי שבר” או “זה יעבור עם פיזיותרפיה”. לפעמים זה באמת יעבור, לפעמים לא. וכאן מתחיל הסיפור.
מקובל שהאבחון הוא קליני בעיקרו, אין בדיקה אחת שעושה וי על CRPS, משתמשים בקריטריונים מוכרים (קריטריוני בודפשט) ובבדיקות עזר בעיקר כדי לתמוך או לשלול בעיות אחרות.
למה איחור באבחון CRPS כל כך קריטי, גם רפואית וגם משפטית
יש משפט שאנשים אומרים המון, “אם רק היו עולים על זה קודם”. זה נשמע קלישאה, אבל ב CRPS זה לפעמים ממש ככה.
מבחינה רפואית
ככל שמזהים מוקדם יותר, כך הסיכוי לבלום החמרה ולשפר תפקוד בדרך כלל עולה. לא תמיד, אין קסמים, אבל מוקדם זה מוקדם. איחור עלול להוביל להעמקת הכאב, התקבעות דפוס כאב נוירופתי, ירידה משמעותית בתפקוד, הסתגרות בבית, ולפעמים גם רכיב נפשי משני, חרדה, דיכאון, הימנעות מתנועה.
מבחינה משפטית
כאן זה נהיה קצת “יבש”, אבל חשוב להבין את זה פשוט.
בתביעות על איחור באבחון, השאלה היא לא רק האם הייתה טעות, אלא:
האם רופא סביר היה צריך לחשוד ב CRPS בשלב מסוים
האם היו סימני אזהרה שהיו צריכים להדליק נורה אדומה
האם האיחור גרם לנזק נוסף, החמרה, אובדן סיכוי, ירידה תפקודית, קיבוע מצב
והכי חשוב, האם אפשר להוכיח קשר סיבתי בין האיחור לבין ההחמרה
ואם חסרים מסמכים מהתקופה הקריטית, או שאין תיעוד מסודר של תסמינים, זה נהיה יותר קשה. לא בלתי אפשרי, אבל יותר קשה.
איך מאבחנים CRPS בפועל, ומה מחפשים בתיעוד הרפואי
האבחון מבוסס לרוב על שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ותסמינים אופייניים, כשקריטריוני בודפשט הם כלי מרכזי בעולם ובישראל.
בפועל, מה אתם רוצים לראות בתיק הרפואי, או לבקש מהרופא לתעד, אם זה עדיין רלוונטי?
תסמינים שחוזרים שוב ושוב (במילים של אנשים)
כאב חזק “לא פרופורציונלי” לאירוע המקורי
רגישות למגע, קור, חום, לפעמים אלודיניה והיפראלגזיה
נפיחות מתמשכת
שינוי צבע העור, אדמומיות או חיוורון
שינוי בטמפרטורת העור בין הצדדים
הזעה חריגה או שינוי בהזעה
מגבלה בתנועה, רעד, חולשה, קושי להשתמש ביד או ברגל
בדיקות עזר שמופיעות לא פעם במסלול
אין בדיקה אחת שמאבחנת, אבל לפעמים עושים בדיקות כדי לחזק כיוון או לשלול משהו אחר, למשל MRI, מיפוי עצמות, בדיקות טמפרטורה או הזעה, ולעיתים EMG כשמדובר בסוג שמערב פגיעה עצבית מוגדרת.
אם את או אתה קוראים את זה ואומרים, רגע, עשו לי רק צילום ואמרו “תקין”, זה לא בהכרח אומר שאין CRPS. זה פשוט אומר שצילום לא תמיד תופס את זה.
כמה פיצויים אפשר לקבל בגלל אי אבחון בזמן, ואיפה בכלל תובעים
כאן חשוב להיות הוגנים. אין מספר אחד. מי שמבטיח “תקבלו X” עוד לפני שהוא ראה מסמכים, כנראה מוכר חלום.
הפיצוי תלוי בשתי שאלות גדולות:
מה מקור הפגיעה והמסלול החוקי, ביטוח לאומי, משרד הביטחון, חברת ביטוח, תאונת עבודה, תאונת דרכים, רשלנות רפואית
מה היקף הנזק בפועל, נכות רפואית ותפקודית, פגיעה בהכנסות, עזרת הזולת, הוצאות טיפול, התאמות, כאב וסבל
בישראל, בהרבה מקרים יהיו כמה מסלולים מקבילים או משלימים, אבל צריך לבנות את זה נכון כדי לא “לירות לעצמנו ברגל” מבחינת ראיות, טפסים ותזמונים.
המסלולים הנפוצים
ביטוח לאומי: נכות כללית, נפגעי עבודה (אם זה קשור לעבודה), שירותים מיוחדים במקרים מסוימים, ולעיתים ניידות אם יש פגיעה משמעותית בגפיים התחתונות לפי רשימת ליקויים והחלטת ועדה.
יש גם סכומי קצבה שמתעדכנים, למשל בדף סכומי קצבת ניידות מופיע עדכון החל מ 01.01.2026.
אגף השיקום, משרד הביטחון: אם הפגיעה קשורה לשירות, יש מסלול הכרה, ועדות רפואיות, וקביעת אחוזי נכות.
יש גם תכנים משפטיים שמדגישים את החשיבות בהכרה בנכות הראשית ובבקשות לנכויות נלוות.
חברות ביטוח: תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, פוליסות נכות, לפעמים גם חבות צד ג במקרים מסוימים
רשלנות רפואית בגין איחור באבחון: כשאפשר להראות סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר ונזק שנגרם כתוצאה מהאיחור. יש מקורות שמדגישים שמדובר בתביעות עם נטל הוכחה לא פשוט, בין היתר כי CRPS לא תמיד מאובחנת מהר, ועדיין, במקרים מתאימים יש היתכנות אמיתית.
השוואה מהירה: איפה אפשר לקבל פיצוי כשמדובר ב CRPS
הטבלה הזו עוזרת להבין את ההבדלים. בפועל, לפעמים משלבים מסלולים, אבל בונים אסטרטגיה אחת מסודרת.
| מסלול | מה צריך להוכיח | מה אפשר לקבל בדרך כלל | מוקש נפוץ |
|---|---|---|---|
| ביטוח לאומי | נכות רפואית ותפקודית לפי ועדות, ולעיתים קשר לעבודה (בנפגעי עבודה) | קצבאות, מענקים, שיקום, ולעיתים הטבות ניידות או שירותים מיוחדים לפי תנאים | חוסר תיעוד מוקדם של תסמינים תפקודיים, או הגעה לוועדה בלי הכנה רפואית |
| משרד הביטחון | קשר לשירות והכרה, ואז אחוזי נכות בוועדות, כולל נכויות נלוות במקרים מתאימים | תגמולים, מענקים, טיפולים ושיקום לפי החלטות אגף השיקום | כניסה להליך לפני שיש אבחון מבוסס ומסמכים ממרפאת כאב |
| חברת ביטוח | תנאי פוליסה, הגדרות נכות או אובדן כושר עבודה, קשר בין מצב לתפקוד | פיצוי חד פעמי או קצבה, תלוי פוליסה וסעיפים | דיווח חלקי או סתירות בין מסמכים רפואיים לטפסי תביעה |
| רשלנות רפואית | סטייה מרופא סביר, איחור באבחון או טיפול, ונזק שנגרם כתוצאה מהאיחור | פיצויים על כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות, עזרה, התאמות ועוד | קושי בקשר סיבתי, במיוחד אם אין רצף תיעוד של “סימני CRPS” בזמן אמת |
סימני אזהרה ב CRPS, ומה כדאי לתעד מוקדם
זה לא תחליף לרופא, אבל זה כן מסייע להבין מה “מחפשים” כשמדברים על אבחון מוקדם ועל איחור באבחון.
| סימן או תסמין | איך זה מרגיש ביום יום | מה כדאי שייכתב במסמך רפואי |
|---|---|---|
| כאב לא פרופורציונלי | כאב חזק בהרבה מהמצופה אחרי שבר, ניתוח או חבלה “קטנה” | משך הכאב, עוצמה, מה מחמיר, מה מקל, והאם יש החמרה לאורך זמן |
| אלודיניה, היפראלגזיה | מגע של בגד, מים, או ליטוף מרגיש כמו צריבה או דקירות | רגישות למגע, בדיקת תחושה, תגובתיות חריגה לגירוי |
| שינוי צבע או טמפרטורה | אדמומיות, חיוורון, קור או חום ביחס לגפה השנייה | תיאור השוואתי צד ימין מול שמאל, כולל מדדים אם נמדדו |
| נפיחות והזעה | נפיחות מתמשכת, הזעה חריגה או אסימטרית | בצקת, הזעה, היקף, והשפעה על תנועה ותפקוד |
| פגיעה תפקודית | קושי ללכת, להחזיק, להקליד, לנהוג, לעלות מדרגות | תיאור ברור של מגבלות תפקודיות, ירידה בטווח תנועה, חולשה |
איך בונים תיק רשלנות רפואית על איחור באבחון CRPS, שלב אחר שלב
כאן הרבה אנשים נלחצים. בצדק אולי. “רשלנות רפואית” נשמע כמו משהו גדול, מורכב, יקר, עם מלחמות עולם מול בתי חולים וקופות חולים. לפעמים זה באמת מורכב. אבל לפעמים, כשמסדרים את זה נכון, זה הרבה יותר שיטתי ממה שחושבים.
אנחנו בבן אסבן משרד עורכי דין תמיד מסבירים ללקוחות שהתיק נבנה הפוך ממה שהם מדמיינים. לא מתחילים מ”הרופא טעה”, אלא מ”מה עבר עליך, ציר זמן רפואי מדויק, ואיפה הדברים הפסיקו להיות סבירים”.
שלב ראשון, בניית ציר זמן רפואי
לפני חוות דעת, לפני טענות, צריך להבין:
מתי הייתה הפציעה או הניתוח
מתי הופיעו הסימפטומים החריגים
מתי דווח עליהם בפועל
מה נרשם בתיק, ומה לא
מתי מישהו, אם בכלל, העלה חשד ל CRPS
הרבה פעמים אנחנו מגלים פער בין מה שהמטופל זוכר לבין מה שנכתב בפועל. לא בכוונה רעה, פשוט עומס, חוסר תשומת לב, או רופא שחשב ש”זה חלק מההחלמה”.
ופה מתחילה הבעיה המשפטית.
שלב שני, האם רופא סביר היה צריך לחשוד
זו נקודת המפתח בתיק:
לא האם הרופא היה צריך לאבחן בוודאות CRPS, אלא:
האם הוא היה צריך לפחות לחשוד, להפנות, לבדוק, או להעלות אפשרות.
אם יש בתיק:
תלונות חוזרות על כאב קיצוני
רגישות קיצונית למגע
נפיחות מתמשכת
שינויי צבע או טמפרטורה
החמרה ולא שיפור
ואף אחד לא עצר ואמר, רגע, אולי יש כאן משהו מעבר ל”החלמה רגילה”, אז מתחילה להיבנות עילה.
שלב שלישי, הקשר הסיבתי, הנקודה הכי רגישה
פה הרבה תיקים נופלים, לא כי אין CRPS, אלא כי קשה להראות שאם היו מאבחנים מוקדם יותר, המצב היה טוב יותר.
צריך להראות:
שאבחון מוקדם היה מאפשר טיפול מוקדם
שטיפול מוקדם היה משפר סיכוי תפקודי
שהאיחור תרם להחמרה, לקיבוע הכאב, לפגיעה תפקודית עמוקה יותר
זו עבודה של מומחה רפואי, בדרך כלל מרופא כאב או אורתופד עם ניסיון ב CRPS, שמסוגל להסביר את זה בשפה של בית משפט, לא רק של קליניקה.
שלב רביעי, תרגום רפואי לנזק כספי
כאן הרבה אנשים אומרים:
“אבל אני לא מחפש להתעשר, אני רק רוצה צדק”.
זה יפה, וזה אנושי. אבל משפטית צריך לכמת נזק:
כמה הפסדת בשכר
כמה תפסיד בעתיד
כמה עזרה אתה צריך
אילו טיפולים אתה צריך
כמה זה מגביל אותך ביום יום
בלי זה, גם תיק מוצדק יישאר “רפואי” ולא יהפוך ל”משפטי”.
אילו ראשי נזק בולטים במיוחד בתביעות CRPS
CRPS היא תסמונת שמתלבשת חזק מאוד על החיים. ולכן ראשי הנזק בה שונים מעט מפציעה “רגילה”.
בדרך כלל מדברים על:
כאב וסבל
כאן יש משקל לא רק לעוצמת הכאב, אלא לאופי הכרוני, לחוסר הוודאות, ולפגיעה באיכות החיים.
אובדן כושר עבודה
מלא או חלקי. לפעמים אנשים יכולים לעבוד, אבל רק בהיקף מצומצם, או בעבודה אחרת לגמרי.
הפסדי שכר בעבר ובעתיד
כולל פגיעה בקידום, ויתור על מקצוע, מעבר לתפקיד קל יותר.
עזרת הזולת
עזרה בבית, בהתנהלות יום יומית, לפעמים גם עזרה בהגעה לטיפולים.
הוצאות רפואיות ושיקומיות
תרופות, פיזיותרפיה, טיפולים משלימים, ביקורי רופאים פרטיים, נסיעות.
התאמות ונגישות
התאמת רכב, בית, אביזרי עזר, לפעמים דברים שנראים קטנים אבל מצטברים לסכומים גדולים.
מסמכים קריטיים לבניית תיק CRPS, רפואי ומשפטי
ככל שאוספים מוקדם יותר, כך קל יותר להראות רצף, התפתחות והחמרה.
| סוג מסמך | למה הוא חשוב | איפה משיגים |
|---|---|---|
| סיכומי ביקור מרופאי משפחה | מראים מתי החלו התלונות ואיך תויגו בתחילה | קופת חולים, אזור אישי, בקשה בכתב |
| סיכומי אורטופד / כירורג | בודקים האם הופיע חשד ל CRPS או התעלמות מתסמינים | בתי חולים, מרפאות מומחים |
| רשומות פיזיותרפיה | לעיתים מתועד שם כאב חריג, רגישות, חוסר שיפור | מכוני פיזיותרפיה פרטיים וקופת חולים |
| מרפאת כאב | מסמך זהב בתיק CRPS, כולל אבחנה או חשד מבוסס | בתי חולים ציבוריים ופרטיים |
| בדיקות הדמיה ובדיקות עזר | לא מאבחנות לבד, אך תומכות או שוללות אבחנות אחרות | מכונים, בתי חולים, קופת חולים |
| תיעוד תפקודי ותעסוקתי | מחבר בין המצב הרפואי לנזק הכלכלי | מעסיק, תלושי שכר, רופא תעסוקתי |
שאלות שעולות כמעט תמיד, גם אם לא שואלים אותן בקול
“אבל CRPS זה נדיר, איך אפשר לטעון שרופא היה חייב לחשוד בזה”
זו שאלה מצוינת. התשובה היא שלא מצפים מרופא לחשוב ישר על CRPS בכל כאב. אבל כן מצפים ממנו לחשוב שמשהו לא מסתדר, כשהתמונה הקלינית לא מתאימה להחלמה רגילה.
רשלנות לא נמדדת לפי “האם חשבת על CRPS”, אלא לפי:
האם התנהלת באופן סביר מול סימפטומים חריגים ומתמשכים.
“ואם אמרו לי שזה נפשי”
זה קורה יותר ממה שאנשים רוצים להודות. לפעמים יש רכיב נפשי משני, לפעמים בכלל לא. הבעיה מתחילה כשמדלגים מהר מדי למסקנה הזו בלי בירור גופני מלא.
במקרים כאלה, לפעמים דווקא התיעוד של “חשד נפשי” בלי בדיקה מספקת מחזק טענה של פספוס רפואי.
“יש לי אבחנה רק שנים אחרי, זה אבוד?”
לא בהכרח. זה מקשה, אבל לא סוגר. אם אפשר להראות שבתיק יש סימנים קודמים שהיו אמורים להדליק נורה, עדיין אפשר לבנות טענה.
איך משלבים בין ביטוח לאומי, חברות ביטוח ורשלנות רפואית בלי לירות לעצמנו ברגל
פה הרבה נופלים.
הבעיה היא שכל טופס שאתה מגיש לגוף אחד, יכול לשמש נגדך בגוף אחר אם יש סתירה:
ביטוח לאומי כותב שאין מגבלה תפקודית קשה
חברת הביטוח טוענת שיש
בית משפט רואה פער ומתחיל לפקפק
לכן אנחנו כמעט תמיד בונים:
אסטרטגיה אחת
ניסוח אחיד
תיעוד רפואי עקבי
לפני שרצים להגיש.
לפעמים שווה להמתין חודש, להשלים מסמכים, מאשר להגיש מייד ולהחליש תיק שלם.
נקודה אישית קטנה, מהשטח
הרבה אנשים עם CRPS מרגישים שהם צריכים להצדיק את עצמם כל הזמן. להסביר למה הם לא עובדים, למה הם לא מתפקדים כמו פעם, למה “כואב להם כל כך”.
ובמובן מסוים, המערכת באמת מאלצת אותם להסביר.
אבל תיק טוב לא נבנה על דרמה. הוא נבנה על שקט, מסמכים, רצף, והיגיון פשוט:
משהו קרה, משהו לא זוהה בזמן, ומישהו שילם על זה מחיר אמיתי.
כמה כסף באמת אפשר לקבל במקרה של CRPS, בלי הבטחות ריקות ובלי מספרים מהאוויר
זו השאלה שכולם חושבים עליה, אבל כמעט תמיד מתביישים לשאול.
ובצדק מסוים, כי זה מרגיש לא נעים לדבר על כסף כשמדובר בכאב, אבל בסוף, הפיצוי נועד לאפשר חיים סבירים בתוך מציאות לא פשוטה.
האמת היא שאין “סכום קבוע” ל־CRPS. אין טבלה רשמית שאומרת:
CRPS = X שקלים.
הסכום נקבע משילוב של כמה גורמים:
אחוזי נכות רפואית
אחוזי נכות תפקודית
גיל
שכר לפני הפגיעה
היקף הפגיעה בכושר העבודה
צורך בעזרה וסיוע
צורך בטיפולים עתידיים
משך האיחור באבחון וההשפעה שלו על המצב
יש מקרים שבהם הפיצוי מסתכם בעשרות אלפי שקלים, בעיקר במסלולים ביטוחיים מוגבלים.
ויש מקרים שבהם אנחנו מדברים על מאות אלפי שקלים ואפילו מעל מיליון, בעיקר בתיקי רשלנות רפואית עם פגיעה תפקודית קשה.
וזה לא קסם. זה מתמטיקה משפטית.
ההבדל הקריטי בין נכות רפואית לנכות תפקודית
הרבה אנשים חושבים שנכות זה נכות. בפועל, יש הבדל עצום.
נכות רפואית:
מה אומרת הוועדה על מצבך הרפואי לפי ספר ליקויים.
זה מספר טכני.
נכות תפקודית:
איך המצב הזה משפיע על החיים האמיתיים שלך.
על עבודה, על תפקוד בבית, על ניידות, על עצמאות.
ב־CRPS הפער בין השתיים יכול להיות גדול מאוד.
אדם יכול לקבל 20 אחוז נכות רפואית, אבל בפועל לא להיות מסוגל לחזור לעבודה הקודמת שלו בכלל.
ובית משפט מסתכל בעיקר על התפקוד.
נכות רפואית מול נכות תפקודית, ההבדל שעושה את הכסף
ברוב תיקי CRPS, הפיצוי נקבע הרבה יותר לפי התפקוד מאשר לפי האחוז הרפואי היבש.
| פרמטר | נכות רפואית | נכות תפקודית |
|---|---|---|
| מי קובע | ועדה רפואית או מומחה רפואי | בית משפט או שמאי נזק |
| מה נבדק | מצב רפואי לפי קריטריונים וספר ליקויים | השפעה על החיים בפועל |
| דגש מרכזי | אבחנה, ממצאים, מגבלה פיזית | יכולת לעבוד, לתפקד, להתנהל עצמאית |
| השפעה על פיצוי | בסיס ראשוני | הגורם הדומיננטי בקביעת סכומים |
| טעויות נפוצות | להיתפס רק לאחוז הרפואי | לא להביא ראיות תפקודיות חזקות |
טווחי פיצוי ריאליים, לא כהבטחה, אלא כהבנה כללית
כדי לתת פרספקטיבה, לא התחייבות:
פגיעה קלה יחסית, תפקוד חלקי, ללא אובדן עבודה מלא:
50,000 עד 250,000 ש”ח בערך במסלולים מצטברים.
פגיעה בינונית, ירידה משמעותית בכושר עבודה, צורך בטיפולים מתמשכים:
300,000 עד 800,000 ש”ח.
פגיעה קשה, אובדן כושר עבודה כמעט מלא, צורך בעזרה קבועה:
800,000 ש”ח ומעלה, לעיתים גם מעל 1.5 מיליון ש”ח בתיקי רשלנות רפואית רציניים.
ושוב, אלה לא הבטחות. אלה טווחים שנובעים מניסיון מצטבר בתיקים דומים.
FAQ, שאלות שבאמת שואלים
האם CRPS תמיד מזכה באחוזי נכות גבוהים
האם אפשר להגיש תביעה גם אם עברו שנים מהפציעה
האם חייבים אבחון רשמי ממרפאת כאב
האם אפשר לשלב בין ביטוח לאומי לרשלנות רפואית
CRPS היא לא רק תסמונת רפואית.
היא סיפור חיים שמתפצל לשני נתיבים:
אחד רפואי, אחד משפטי.
ברגע שאיחור באבחון נכנס לתמונה, האחריות כבר לא רק של הגוף, אלא גם של המערכת.
וכאן, עבודה משפטית מדויקת יכולה לעשות הבדל עצום.
לא כדי “לנצח”.
אלא כדי לאפשר חיים שנראים קצת יותר אפשריים בתוך מציאות לא פשוטה.
CRPS הוא לא תיק רגיל.
לא רפואית, ולא משפטית.
זו תסמונת שנמצאת בדיוק באזור האפור.
בין אורתופדיה, נוירולוגיה, רפואת כאב, ושיקום.
ובמשפט, אזור אפור הוא תמיד אזור מסוכן.
שם תיקים נופלים.
לא בגלל שאין פגיעה, אלא בגלל שאין חיבור נכון בין הסיפור האנושי לבין השפה שהמערכת המשפטית מבינה.
בבן אסבן משרד עורכי דין אנחנו רגילים לעבוד עם תיקים מהסוג הזה.
לא תיקים של “שבר פשוט” ולא תיקים של “בעיה ברורה על הנייר”.
אלא תיקים מורכבים, שמצריכים:
הבנה רפואית עמוקה
סבלנות לתיעוד
בניית ציר זמן חכם
בחירת מומחים מדויקים
ושליטה בכל המסלולים במקביל, ביטוח לאומי, חברות ביטוח, רשלנות רפואית
בלי לרוץ, בלי לקצר דרך ובלי להבטיח הבטחות שאי אפשר לקיים.
אם אתם מתמודדים עם CRPS, או חושדים שהיה איחור באבחון,
ואתם מרגישים שמשהו בסיפור הרפואי שלכם לא לגמרי הסתדר,
אולי כדאי לעצור רגע ולבדוק את זה לעומק.
לא כדי “לריב”. לא כדי “להילחם”.
אלא כדי להבין:
האם נגרם לכם נזק נוסף בגלל האיחור
האם יש לכם עילה משפטית אמיתית
ואיך אפשר למצות את הזכויות שלכם בצורה חכמה, מדויקת, ושקטה
בבן אסבן משרד עורכי דין אנחנו מתחילים תמיד מבדיקה רגועה של המסמכים.
בלי התחייבות, בלי לחץ.
רק להבין אם יש כאן סיפור משפטי ששווה לבנות.
לפעמים התשובה היא כן.
לפעמים היא זהירה יותר.
וגם זה בסדר.
בן אסבן משרד עורכי דין מתמחה בייצוג נפגעים בתיקים מורכבים של רשלנות רפואית, נזקי גוף, וביטוח לאומי. למשרד ניסיון בטיפול במקרים בהם קיים קושי אבחנתי, פגיעה תפקודית מורכבת וצורך בחיבור מדויק בין רפואה למשפט.
