תאונת אופנוע או קורקינט חשמלי, מה הזכויות שלך?

זכויות ודרכי פעולה לפי סוג התאונה

1) תאונת אופנוע

בגדול, אם יש ביטוח חובה בתוקף, הזכאות לפיצוי קיימת גם אם הרוכב אשם. זה עיקרון שמפתיע אנשים, אבל הוא הליבה של הפלתד.

מה חשוב לדעת כבר בהתחלה?

• לא חייבים “להוכיח” שמישהו אחר אשם כדי לפתוח תביעה על נזקי גוף

• כן חייבים להוכיח את הנזק, ואת הקשר שלו לתאונה

• כל חודש שעובר בלי תיעוד רפואי מסודר, עושה את העבודה יותר קשה

דוגמה מהחיים, רוכב שממשיך לעבוד שבועיים “עם כאבים” ורק אז מגיע לאורתופד. אחר כך חברת הביטוח אומרת, אולי זה משהו ישן, אולי זה מהכושר, אולי זה בכלל לא מהתאונה. זה נשמע מעצבן, וזה באמת מעצבן, אבל ככה זה עובד.

2) תאונת קורקינט חשמלי או אופניים חשמליים עם רכב

כאן בדרך כלל יש חדשות יחסית טובות. אם רכב פגע בך, אתה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב הפוגע, לרוב בלי להיכנס לשאלה אם היית “צודק” או “לא צודק” ברמזור. כן, יכולים לטעון אשם תורם בסיטואציות מסוימות במסגרת תביעות נזיקין, אבל כשמדובר במסלול פלתד של הרכב הפוגע, נקודת הפתיחה של הנפגע חזקה. 

מה זה אומר פרקטית?

• לא להתווכח בשטח על אשמה, אלא לאסוף פרטים

• לקבל אישור משטרה או לפחות מספר אירוע אם יש צורך

• לוודא שבמיון או בקופת חולים רשום שזה קרה בתאונת דרכים

ועוד נקודה, אנשים לפעמים “מתבלבלים” מול חברת הביטוח ומספרים סיפורים לא מדויקים מרוב לחץ. עדיף לדבר קצר, ענייני, ולהשלים אחר כך עם ליווי מסודר.

3) תאונה עצמית בקורקינט חשמלי או אופניים חשמליים, בלי רכב

פה המשחק משתנה. אין “רכב מבטח” לשאוב ממנו פיצוי, אז צריך לבדוק מסלולים אחרים.

תאונת עבודה

אם התאונה קרתה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, או אפילו במהלך העבודה, יכול להיות שמדובר בתאונת עבודה. ואז המסלול הוא ביטוח לאומי, דמי פגיעה, ובהמשך אולי נכות מעבודה, תלוי בנזק. חשוב לזכור שיש טפסים, מועדים, והרבה ביורוקרטיה, ואם מפספסים תאריך או ממלאים לא נכון, זה הופך לסיפור. 

ביטוחים פרטיים

יש אנשים שיש להם ביטוח תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, לפעמים דרך העבודה, לפעמים פרטי. תלמידים לפעמים מכוסים דרך ביטוח תלמידים, תלוי בגיל ובנסיבות. לא תמיד זה “מחליף” פיצוי גדול, אבל לפעמים זה נותן גב כלכלי חשוב בתחילת הדרך.

רשלנות עירייה או רשות מקומית, מפגע בדרך

בור, שקע, מדרכה שבורה, מכסה ביוב שקוע, פס האטה לא מסומן, דברים כאלה. אם התאונה קרתה בגלל מפגע, לפעמים אפשר לתבוע את הרשות המקומית בנזיקין. פה צריך ראיות טובות, צילום של המפגע בזמן אמת, עדים אם יש, ודוח רפואי שמחבר בין הנפילה לבין הנזק. וזה גם תחום שבו “אולי” הכי קל להפסיד אם לא מתעדים נכון, כי אחרי שבוע העירייה מתקנת את המדרכה ואתה נשאר עם סיפור בלי תמונה. 

קורקינט שיתופי

לפעמים יש פוליסות של החברה המפעילה, צד ג, או כיסוי תאונות אישיות במסגרת השימוש. זה משתנה, ולכן בשלב הזה לא מנחשים, בודקים את תנאי השימוש והכיסוי הרלוונטי לאירוע הספציפי.

צעדים חיוניים אחרי התאונה, מה עושים עכשיו, לא מחר

יש פעולות שהן “חופרות” אבל הן ההבדל בין תביעה חזקה לתביעה שמקרטעת.

תיעוד בזירה

• צילום מקום התאונה מזוויות שונות

• צילום של כלי הרכב המעורבים, כולל לוחית רישוי

• צילום מפגע, אם יש

• צילום פציעות, כן גם אם זה נראה קטן

• לקחת פרטי עדים, שם וטלפון

החלפת פרטים ודיווח

• שם, תז, טלפון, מספר רכב, פרטי ביטוח

• אם יש צורך, דיווח למשטרה וקבלת אישור משטרה או מספר אירוע

• לא “לסמוך” על זה שהצד השני יחזור אליך

טיפול רפואי ורצף טיפולי

• לפנות למיון, טרם, או רופא, בהקדם

• לציין במפורש שמדובר בתאונת דרכים אם יש רכב מעורב

• לשמור מסמכים, סיכום ביקור, הפניות, קבלות

• להמשיך טיפול אם צריך, ולא להיעלם חודש ואז לחזור

רצף טיפולי הוא מושג משפטי שאנשים לא אוהבים, אבל הוא פשוט אומר, אם כאב לך באמת, למה לא הלכת להיבדק, למה אין מסמכים, למה אין המשך טיפול. זו שאלה שחוזרת בכל תיק כמעט.

ייעוץ משפטי מוקדם

פה אני אגיד משהו בזהירות. אנחנו חושבים שרוב הטעויות הגדולות קורות בשבוע הראשון, לפני שמישהו מבין מה הוא חותם, מה הוא אומר, ואיזה מסמכים חסרים. ייעוץ מוקדם לא “מחייב” אותך לתביעה, הוא בעיקר מסדר לך את המסלול, אופנוע, קורקינט עם רכב, תאונה עצמית, תאונת עבודה, מפגע.

ובבן אסבן משרד עורכי דין, הגישה היא די פרקטית, להבין מהר איזה מסלול רלוונטי, לאסוף את החומר החכם, ואז לבנות תיק שיחזיק גם מול חברות ביטוח וגם מול טענות קלאסיות של “זה לא מהתאונה”.