שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי, כמה עולה עורך דין ביטוח לאומי באמת, ואיך לא ליפול על סעיפים קטנים

מה אמור להיות כלול בשכר הטרחה, ולא רק “האחוז”

אחת הטעויות הנפוצות היא להסתכל רק על המספר. 15%, 20%, 25%. זה נשמע כמו הכול. אבל בפועל, האחוז עצמו אומר מעט מאוד בלי להבין מה הוא כולל.

אפשר לומר את זה ככה, שני עורכי דין יכולים לגבות אותו אחוז בדיוק, והתמורה שתקבלו תהיה שונה לגמרי.

אז מה אמור להיכלל באופן טבעי בייצוג בתיק ביטוח לאומי?

בדרך כלל:

• ניתוח ראשוני של המקרה והמסמכים הרפואיים

• בניית אסטרטגיה לתביעה

• ניסוח והגשת התביעה

• הכנה לוועדות רפואיות

• ייצוג בוועדה עצמה

• טיפול בהחלטות, הבהרות, ותיקונים

• ליווי במקרה של צורך בערר

וכאן מתחיל ה”אפור”.

יש משרדים שבהם:

• הערר כלול באותו אחוז

• אין תשלום נוסף על ישיבות הכנה

• יש ליווי צמוד עד לקבלת החלטה סופית

ויש משרדים שבהם:

• כל שלב הוא “תחנה חדשה”

• כל ערר הוא תוספת

• כל פגישה מעבר לבסיס מוגדרת בנפרד

אף אחד מהמצבים לא בהכרח לא חוקי. השאלה היא האם זה ברור מראש.

וזה בדיוק המקום שבו הרבה לקוחות מרגישים, בדיעבד, שהם “לא הבינו עד הסוף”. לא כי ניסו להטעות אותם, אלא כי השיח היה כללי מדי.

למה לפעמים אחוז נמוך הוא דווקא סימן אזהרה

זה אולי נשמע הפוך מהאינטואיציה. אבל אחוז נמוך מאוד, נגיד 8% או 9%, צריך להדליק נורה קטנה. לא אדומה, צהובה.

למה?

כי צריך לשאול:

• האם כל השלבים כלולים?

• האם ייצוג בערר נפרד?

• האם בית הדין כלול או לא?

• האם יש תוספות נסתרות?

לפעמים המחיר הנמוך מגיע עם:

• הגבלת שעות טיפול

• טיפול מינימלי

• פחות עומק בהכנה לוועדות

ובתחום כמו ביטוח לאומי, שבו החלטה אחת בוועדה יכולה לשנות חיים שלמים, זה שיקול אמיתי.

אנחנו חושבים שעדיף מחיר הוגן ושקיפות, מאשר מחיר “מפתה” עם הרבה כוכביות.

איך נראה חישוב אמיתי של שכר טרחה, בדוגמה פשוטה

נניח מצב די קלאסי:

• קצבה חודשית שאושרה: 4,500 ש”ח

• אחוז שכר טרחה: 15%

• תקופת חישוב: 60 חודשים

הקצבה הכוללת ל-60 חודשים:

4,500 × 60 = 270,000 ש”ח

שכר טרחה:

270,000 × 15% = 40,500 ש”ח

וזה לפני:

• מע”מ

• תוספות לקצבה נמוכה, אם יש

• רטרואקטיבי, אם קיים

כאן אנשים לפעמים עוצרים ואומרים:

“רגע, זה המון כסף.”

וזה נכון, במספרים מוחלטים זה סכום לא קטן.

אבל מצד שני, בלי ייצוג נכון, ייתכן שהקצבה בכלל לא הייתה מאושרת, או שהייתה מאושרת בגובה נמוך בהרבה.

זו הדילמה הקלאסית של התחום. לא הכל שחור או לבן.

רטרואקטיבי, איפה אנשים נופלים בהבנה שלו

רטרואקטיבי הוא אחד המונחים הכי חשובים, והכי מבלבלים.

פירוש פשוט:

אם ביטוח לאומי קובע שהזכאות שלכם התחילה לפני חודשים או שנים, הוא משלם לכם “אחורה”.

הסכום הזה יכול להיות:

• כמה אלפי שקלים

• עשרות אלפים

• ולפעמים גם יותר

כאן השאלה היא:

האם שכר הטרחה נגבה גם מהרטרואקטיבי?

ברוב המקרים, כן.

אבל:

• יש תקרות

• יש מגבלות

• ויש צורך בניסוח מדויק בהסכם

ולכן חייב להיות סעיף ברור:

האם האחוז חל גם על תשלומי עבר, ואם כן, באיזה היקף.

הרבה לקוחות מספרים לנו שזה המקום שבו הם “הופתעו”.

לא כי זה לא היה חוקי, אלא כי אף אחד לא עצר להסביר את זה בשפה פשוטה.

היוון ומענק חד פעמי, למה זה משנה את התמונה

לפעמים ביטוח לאומי מאפשר:

במקום קצבה חודשית, לקבל מענק חד פעמי, מה שנקרא היוון.

מבחינה משפטית:

זה נחשב תשלום חלופי לקצבה.

ומבחינת שכר טרחה:

החישוב משתנה, אבל עדיין כפוף לתקרות החוק.

זה חשוב כי:

במענק חד פעמי המספרים “קופצים” פתאום.

ואז שכר הטרחה נראה דרמטי יותר, למרות שבעצם הוא מחושב באותה לוגיקה.

איך לבחור בין שתי הצעות מחיר, כששתיהן חוקיות

נניח שיש לכם:

הצעה א:

• 12%

• לא כולל ערר

• לא כולל בית הדין

הצעה ב:

• 18%

• כולל הכול עד סיום ההליך

מי יותר זולה?

אין תשובה מיידית.

זה תלוי:

• עד כמה התיק שלכם מורכב

• מה הסיכוי לערר

• מה הסיכוי להליך משפטי

לפעמים ההצעה היקרה יותר, על הנייר, היא הזולה יותר בפועל.

ולפעמים ההפך.

כאן נכנס השיקול של ניסיון, עומק, והיכרות אמיתית עם ביטוח לאומי.

הקשר ל־בן אסבן משרד עורכי דין

בבן אסבן משרד עורכי דין אנחנו רואים שוב ושוב את אותו דפוס:

אנשים מגיעים אחרי שכבר היו בהליך, לפעמים אפילו אחרי חתימה על הסכם שלא לגמרי הבינו.

ולכן אחד העקרונות שמנחים אותנו הוא:

לפני שמדברים על אחוזים, מדברים על תהליך.

לפני שמדברים על כסף, מדברים על סיכונים.

ורק אז מחברים את זה למספר.

זה נשמע טריוויאלי, אבל בפועל זה לא כל כך נפוץ.

למה שכר טרחה בתחום הזה מוגבל בחוק בכלל

שאלה שעולה לא מעט:

למה המדינה בכלל מתערבת בשכר טרחה של עורכי דין?

התשובה היא:

כי מדובר באוכלוסייה פגיעה.

אנשים שנמצאים במצבים רפואיים, נפשיים, או כלכליים מורכבים.

ולכן המחוקק רצה למנוע ניצול.

ההגבלות נועדו:

• לשמור על סבירות

• למנוע גבייה מופרזת

• לשמור על איזון בין שוק חופשי להגנה על האזרח

ובאופן מעניין, זה גם נותן יתרון ללקוחות:

יש לכם מסגרת.

אתם לא מתחילים מנקודת אפס.

מתי כן הגיוני להגיע לאחוזים גבוהים יחסית

יש מקרים שבהם אחוז של 22%, 24%, או אפילו 25% הוא סביר לגמרי:

• תיקים שנדחו מספר פעמים

• צורך בחוות דעת רפואיות מורכבות

• הליכים ארוכים בבית הדין

• ערעורים

• ניהול משפטי אמיתי, לא רק טפסים

כאן מדובר כבר בעבודה משפטית לכל דבר, לא ב”טיפול מנהלתי”.

שאלות שצריך לשאול בפגישה הראשונה, בלי להתבייש

הרבה אנשים מרגישים לא נעים לדבר על כסף.

אבל זה בדיוק המקום שבו צריך להיות הכי ברורים.

שאלות כמו:

• על מה בדיוק נגבים האחוזים?

• האם רטרואקטיבי כלול?

• מה קורה אם צריך ערר?

• מה קורה אם מגיעים לבית הדין?

• האם יש תקרת תשלום?

• האם יש תוספות מעבר לאחוז?

עורך דין רציני יענה על זה בלי להתפתל.